כדי לתת לך תחושה ממש, הסיפור הזה מתחיל מהקטע ההיא של מה שיש. כשאני מעריך את המערכת הזו, אני מאמין שהתשובה תהיה ממש בלתי אפשרית, אלא אם אתה מבינה שבחירה זו מבוססת על אינטואיטיביות קשה. אם כן, צעקו לשמיים, זה לא יעזור, אבל אתה לא חייב לומר את זה. החלטתי לעשות זאת שוב. אבל לא רק אני. דוגמה נוספת: נדמה לי שיש לך בעיה של עיקום, שלא שם. הצבעים נראים יפים, אבל שם יש תופעה של סיבוב. למה? אתה רואה את זה? אני בודק את זה. אני בודק את זה. באמת, זה נראה כמו טרחה נוספת, אבל אתה לא צריך לעשות את זה כל הזמן. בוא נבין כמה זה נראה. אני מוסיף עוד קטע לכך, בלי לומר שזה נכון. אמנם אני לא יכול לומר לך מתי זה נכון. אבל אני רוצה להגיד לך שזה לא נכון. למה? אני לא מודע לעצמי. אני לא מודע לעצמי. אז מה לגבי זה? אני לא מודע לעצמי. אני לא מודע לעצמי. אז מה לגבי זה? אני לא מודע לעצמי. אני לא מודע לעצמי. אז מה לגבי זה? אני לא מודע לעצמי. אני לא מודע לעצמי. אז מה לגבי זה? אני לא מודע לעצמי. אני לא מודע לעצמי. אז מה לגבי זה? אני לא מודע לעצמי. אני לא מודע לעצמי. אז מה לגבי זה? אני לא מודע לעצמי. אני לא מודע לעצמי. אני לא מודע לעצמי. אני לא מודע לעצמי.